שנה עברה בלעדיך.
יצאנו בדיוק בעונה הזו בתחילת ההקייה. עונה יפה. השדות כבר לא קצת, קצת חום וקצת ירוק, הכל מוריק.
היית הטוב שבמפעילים. כך בלי הכנות, בלי מאמץ שנדרש מאחרים, באופן טבעי לגמרי ופשוט מתישב על הטרקטור, "ננעל" על השורות, ישר מהתחלה. והיינו יכולים להיות בטוחים שהכל יהיה כשורה, שום שורה לא תעקר וגם אם הכלי יצא מהאיפוס - תרגיש מיד.
את העונה הקודמת עשית בקילטור שלפני ההשקייה. עבודה מונוטונית ודורשת הרבה ריכוז. לפעמים נראה שנמאס כבר, כמו כולם נמשכת לחברותא, אבל משכת. מהמקום הזה אפשר לראות את כל השדות. ירוק, וממטרות מסתובבות.
גמרנו עונה קודמת יפה. השדות הלבינו, ולאחר מכן שלט החום. חורף טוב וגשום בא, שפע של חיטה ויבולים טובים, וכבר שנה מאז לא חזרת.
וכך קיץ וסתיו, חורף ואביב נשזרים, ועונות השנה חולפות. הזמן שוזר את העונות וחיי האדם. כאן על הגבעה הזו, אתכם עם אלה שעזבונו והלכו, מקבלים הדברים משמעות אחרת, הרגשה חריפה של זמן שאוזל וחיים שתמו.
בינינו לפעמים למטה בשדה, אנו אומרים שאתם מלמעלה מביטים בנו, ואנו ממשיכים בלעדיכם להלך בשדה.