כשהנחתי את זר הפרחים
לא יכולתי להצדיע
עירית - עמדה דמומה
ואודי בכה
קציני מטרה הניחו ארונך
וזרי הפרחים נראו
רחוקים ועצובים
כמוך.
ישבנו באולם -
מול התמונה שלך
ישראל ועירית
אחד ליד השני
אני מאחור רחוקה
יוסי - כמעט לידי -
רחוק.
בתמונה חייכת
אודי דיבר
עליך
אליך
ואיתך
אודי סיים.
והבטנו - בכה
הפנים שלו בכה
בכה מכאב
בכה עד כאב.
התמונה שלך מונחת בלישכה
שכובה על פניה
בכל יום רביעי יש ישיבת מטה
קמב"צ אחר נמצא במקומך
הישיבה כרגיל -
בגדוד כרגיל
רק אצל כולנו
אצל עירית וישראל
אצל אודי ואצלי
משהו נקבר ומת
יחד איתך.
מעל לקבר שלך רשומים תאריכים
לצד הקבר שלך צומחים וורדים
מתחת לקבר שלך - אתה שוכב
ואל מול הקבר שלך אני נצבת.
מעבר למילים
מעבר לעולם
מעבר לתחום
מעבר להגיון
מעבר לרגשות
מעל לאהבה
מעל לאכזבה
מעל השנאה
מתחת לרקיע
מתחת לכוכבים
מתחת לדשא
מתחת לאדמה אתה שוכב.