איתמר, דור שמיני בארץ, נולד בחדרה. משפחתו היא משפחה ירושלמית ותיקה. איתמר הוא נכדו של הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, רבה של הקהיליה היהודית בירושלים העתיקה בימי מלחמת העצמאות. הוא למד בבית-הספר היסודי "ארלוזורוב" בחדרה, המשיך לימודיו במוסד נעורים וסיים את לימודיו בקיבוץ עין-החורש. היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". הירבה לכתוב, בעיקר שירים. "הדבר המושלם ביותר הוא האדם / הדבר המושלם ביותר באדם הוא נפשו / הדבר המושלם ביותר בנפשו הוא האהבה / הדבר המושלם ביותר באהבה הוא ההקרבה".
היו לו "ידי זהב". הוא ידע לתקן כל מכשיר וכל כלי, יהיה מסובך כאשר יהיה. איתמר ידע להרכיב מקלטי-רדיו, על אף שלא למד אלקטרוניקה ומכניקה עדינה מימיו. בילדותו ניכר בו אופיו החזק, וקו אופי זה איפיין אותו היטב גם בבגרותו. עקשן גדול היה ובעל כוח רצון עז, וכאשר החליט לבצע דבר-מה, ביצעו ויהי מה. היה ידיד-אמת לכל אדם, שמח וטוב-לב ושופע שחוק ולבביות. כיוון שלמד בקיבוץ להפעיל דחפורים כבדים ירד לסיני והגיע אל גדות התעלה, שם ביצע עבודות-עפר תמורת שכר, ובלבד שלא יפול על שכם הוריו בימי שירותו הצבאי. הוא עשה שם כמה חודשים, תחת אש כבדה של הפגזות וצליפות, אך לא נרתע.
בנובמבר 1970 גוייס איתמר לצה"ל. הוא התנדב ליחידת הקומנדו הימי ושם, לאחר הטירונות, השתתף בקורס צניחה ובקורס מ"כים. כעבור שנה עבר לשרת בגדוד "ברק", בחטיבת "גולני". הוא נתמנה סמל מחלקה והצטיין בתפקידו זה. עבר מיבחנים רבים וקשים בעת שירותו ב"גולני", החל בעזה, בימים שבהם הושלכו רימונים השכם והערב, וכלה בפעולות מעבר לגבול, בלבנון. "באחת הפשיטות", סיפר מפקדו, "נאלצתי להורות חד-משמעית, שאיש לא יעבור אותי... אך משהחלה ההסתערות היה איתמר הראשון שעבר אותי". באחת מסדרות האימונים נפגע איתמר קשה בגבו ואחת מחוליותיו נסדקה. לאחר ששכב ימים רבים בבית-החולים שוחרר מהצבא בטרם-עת. על שירותו הוענק לו "אות השירות המיבצעי".
איתמר נפל ברמת-הגולן, בתל-ורדה שליד בוקעתה. מששמע על המתיחות הגוברת בגבול הצפון נחפז להגיע לגדודו, "ברק". המ"פ החדש, שלא הכירו קודם לכן, סירב לקבלו, אולם איתמר לא ויתר. כשהובא הדבר לפני המג"ד הורה לצרפו ליחידה. ליד בוקעתה נערכו כוחותינו להדוף את כוח החי"ר הסורי שהסתייע בכוחות שריון גדולים. בקרב זה נהרג איתמר בעומדו בזחל"ם שלו כשהמא"ג בידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אב, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמ"ר. אמר מפקדו: "איתמר הצטיין בשתי תכונות: טוב-לב מאין-כמוהו ואומץ-לב נדיר. הוא ביצע את תפקידו תחת אש בצורה הטובה ביותר. היה אהוד על פקודיו ומפקדיו בפלוגה".
(מתוך הספר "ברקים ברמה" - סיפור חייהם ונפילתם של 22 חיילים ומפקדים של גדוד "ברק" במלחמת יום הכיפורים, ואחריה)