אני זוכר את מנחם ז"ל מיום הולדתו בקטנותו - כלם אהבוהו. הוא היה ילד צייתן שקט ונוח לבריות לא היה דבר קשה בעיניו לביצוע.
היה מסור להוריו, אחיותיו וללימודיו.
בבית ספרו בכפר חב"ד היה אהוב על כולם.
זכורים לי הימים שמנחם היה נוהג לבקר בחנות בזמן חופשותיו מצה"ל דורש בשלום כולם, עם חיוך וצחוק על השפתיים, כשתמיד מזמין אותנו לבקר את המשפחה במגדיאל.
מנחם היה שלם באמונתו מקיים מצוות התורה קלה כחמורה.
כחייל היה ממושמע וצייתן עד שפגע בו כדור מצרי, ימח שמו, וחתך את פתיל חייו.
האבידה היא ללא נשוא, לעולם לא נשכח אותך מנחם!
שלמה גולדברג