רוצה הייתי להעלות זכרונות עליך, אבל אתה עדיין מהלך בינינו ורוח גבורתך ועוז לבך עדין מלוים אותנו. דמותך ניצבת לפנינו ודומה כי אינך בין הנופלים, כי חי אתה אי שם ועליך להגיע. לא נשכח את הופעתך התמירה והנאה עם החיוך התמידי, שהיה נסוך על פניך ונבלע בשפמך הגברי. כל ישותך שפעה טוב, הקרבה ועזרה לזולת. קשה להזכיר את שמך מבלי לצרף אליו את טוהר נפשך ורוח הקרבתך.
מילים בודדות ויבשות לא תוכלנה להביע הרבה. כשהיינו נפגשים אתך וחיים במחיצתך, נדמה היה לנו, שזה טבע אנושי רגיל. אין פלא שהתכונתו, שאופיניות היו לך, הן שפיעמו רוח גבורה ועוז. יכולת לשבת במנוחה ולהמתין עד שתיקרא להתיצב, אולם אתה זנחת הכל מאחוריך - ובתחושתך הטבעית התיצבת לשרות. לכל מקום מסוכן התנדבת והיית בין הראשונים. קשה להשלים עם העובדה, שאינך אתנו. היינו רוצים לראות שוב את פניך המחייכות, ובאין יכולת - נשתדל להנציח את שמך שעדיין נמצא אתנו.
ולבאים אחרינו נאמר: אלה גיבורי ישראל, אנשי העוז והגבורה. מעשיך ופעלך ליוונו וינחונו בדרכנו, ובמותך ציוית לנו את החיים. בזכותך, ובזכות רבים כמוך, אנו קיימים. אין תמורה ונחמה לכל מה שהנחלת אתה וחבריך. זכות גדולה עמדה לך למות מות גיבורים בעודך בפריחתך. לא נסלח לגורל שהתאכזר לנו ולקח אותך מעימנו בלא עת.
יהי זכרך שמור למצבת עד לדורות הבאים אחרינו!
ישראל סגל