שני אחים לאם אחת: ישראל תמרי ועזריה סגל ז"ל, נפלו זה אחר זה בהבדל של מספר ימים בלבד בשבוע הגורלי של היולד המדינה.
שניהם נולדו ביבנאל למשפחה, שהיכתה שורשים בארץ לפני שלושה דורות, ובנקודת פאר זו של הגליל ינקו את גבורתם.
שונים היו השנים בהשגותיהם, בהליכותיהם ובמהלך חייהם הקצרים מדי, אולם קנין אחד וגורל אחד איחדו את ליבם ומחשבתם - אהבת המולדת!
שמירתה והגנתה היו מנת חלקם מז עמדו על רגליהם, ועל אלה נתנו גם נפשם.
עזריה ז"ל, בעל לב הזהב, לא יד לאות בהגשת עזרה לזולת, בסיוע לנצרך ובהתנדבות לכל משימה ציבורית. את יבנאל האהובה עליו שמר בלילות, בפני כנופיות, עוד בהיותו נער. לקריאה ראשונה, ובין הראשונים, חש להצלת דגניה בימים הקודרים של מלחמת הקוממיות. צרור כדורים של מכונת יריה פילח את ליבו החם והצעיר והכריעו סמוך לטנק היחידי, שנלקח בשבי מידי האויב.
ישראל ז"ל נתן את נפשו בקטע המסוכן, שער הגיא, אשר חיבר את יתר חלקי הארץ עם ירושלים הנצורה. פעמים אין ספור השתתף בהעברת השירות, שסיפקו מזון וציוד לנצורים - ומסביבו נופלים לאין ספור.
אתרע מזלו הביש, כי את כל אלה עבר בשלום - ודוקא בתוך כותלי ירושלים פגע בו פגז מקרי, אשר הכריעו.
הצטין באומץ לב ובמסירות אין קץ בהיותו גפיר בימי המנדט, לאחר מכן חיל בבריגדה - ולבסוף בתור מי שעמד בשער, בימים המרים והנפלאים (כאחד) של מאבק העם על המדינה...
יהא נא שם שניהם ברוך!
אליעזר פארלי