אלבום תמונות
גור אריה
"אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם" הן אראלים צעקו חוצה מלאכי שלום, מר יבכיון על השמועה, מחלה ונועה. עבור הבשורה הרעה והמדהימה על מות הבן יקיר לי לקול שאגת אריה, שעף ממכונית הג'יפ לדרכו רמת-הגולן ונפל שמה שדוד, מחוץ למקומו, לביתו, למושבו. אין לי תמורתו, אין לי חליפתו, בן רך ויחיד לאביו כי בן זקונים הוא לי.
"מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה"... על בני חמודי מסוה הבושה כיסתה פניו, מפני כל, גומל חסד לכל משהו, אחד איש, אחת אישה, אחד ילד, אחת ילדה, אחד נער ואחת נערה, רודף צדקה וחסד, לכל שואל ומבקש, כמה נעמו כשרונותיו ואישיותו ומידותיו היקרים.
בהגיגי תבער אש, בראותי החברה שלו שהם אבלים, מדוכאים, אומללים בוכים וצועקים. איפה אתה אריה?... איכה? איך עזבתני? ומה נורא ואיום פרידתך כמה קשה יום המות עד שכמעט התעלפו.
כשלושת אלפי איש השתתפו בהלויה של בני היקר, מקרוב ומרחוק, מערים ומכפרים, תודות לאנשי מושבנו ובכלל זה חבריו. בפרט שכבדוהו כבוד גדול ויקר עד הרגע האחרון, תודות לצה"ל שעשה כל המאמצים לכבדו. מבית החולים צפת, שמה עלתה נשמתו הטהורה, עד בית המועד לכל חי - בית-הגדי.
יהי זכרו ברוך
ת.נ.צ.ב.ה.
ולא נוסיף לדאבה עוד
אביו השכול
הרב ישראל חדד