אלבום תמונות
הוי אחי אחי...
איכה אפתח את פי ואשפוך את ליבי?
למי אגיד ולמי אספר?...
"איך נפלו גיבורים?... איך הלכת ממני לבלתי שוב? למי אמתיך ולמי אחכה עוד? הן רק לך ציפיתי ולבואך חיכיתי... עת המתנתי בתחנה לראותך יורד מהאוטובוס, לספר לפניךל את כל סודותי בלי היסוס. חויות רבות לנו, בכיתה, בחברה, בצבא ובמושבנו. עת ישבנו יחד על ספסל הלימודים וביחד מצפים לגמר השיעורים. טיילנו הלוך ושוב כי לבנו תמיד היה טוב. חויות בפינו לספר תמיד בלי סוף... נסיעתנו לטבריה, לדימונה ולשדרות, אך ורק כדי להנות. לאחותך אשר באשקלון אליה נסענו לבקר וללון, את חייך פרשת לפניה כי אין לך מבלעדיה... בצבא הייתי נאמן ולכן נפלת בגולן, נפלת מבלי שוב, אל מושבך האהוב, ואותי השארת עזוב כי לי היית אח אהוב. עת חזרנו ממחננו ליהנות מחופשתנו ולהמשיך בחויותינו שלעולם לא ישכחו מזכרוננו. אך המות הפריד ביננו...אותך אחי לא אשכח לנצח נצחים, כי בלבי הנך חרות וחקוק לעולמים...תהי נשמתך צרורה בצרור החיים!
חברך האוהב לעד יעקב מימון.