אלבום תמונות
לאריק...
א. דמותך נראית למרחוק כעץ תמר
אז, לא ידעת את גורלך המר
אריה שלי
מדוע הלכת מעמי?
ב. הנוסיף לשמוע את צחוקך המצלצל?
האוסיף לראות את חיוכך הכובש?
אריה שלי
מדוע הלכת מעמי?
ג. הרבה שנים כאלה כבר ידעתי
אך את שלך עדין לא שכחתי
אריה שלי
מדוע הלכת מעמי?
ד. אל החיים החופזים אשא עיני!
כעת אתכנן לבד את כל חיי
בבדידותי הגדולה בדידות חיה פצועה
בזכר אני בך ובמכה הקשה.
חברך שהשארת בדד
יעקב מימון
הפרידה
"להתראות יעקב" - במילים אלו נפרדתי ממך אריק, "נפרדתי" אני אומר! אבל בשם אלוקים!!! איזו פרידה? איזו פרידה?... פרידה לעולמים... ורק חיוכך השובה כל ישאר צפון בזכרוני לעולם לא אשכחהו לעולם אריק! לעולם!
במשמר הנגב נפרדנו אריק ועל משמרתך נפלת! על משמרת ארצנו! בשערי מולדתנו... בשעריה הצפוניים של ארצנו אריק, בשעריה הצפוניים...
זה שנתיים אריק שהמילה "אמא" לא עלה על דל שפתיך ואנחה לא נפלטה מפיך למרות היגון והקדרות שבהם היית שרוי בהלקח ממך אמך ז"ל ורק ברגעך האחרונים לא פסקת מלמלמל "אמא"! "אמא"! "אמא"! עשי משהו! עשי! אך ידיה החמימות ידי אם שליטפו את תינוקה לא ליטפו אותך שוב אריק, לא ליטפו...
וכך עומד אני כיום לפני קברך הפתוח, קבר רענן קבר שבו התנפצו כל תקוותך - תקוות עלם בשנות העשרים...
ת.נ.צ.ב.ה.
חברך הנשאר בדד
יעקב כהן