זיוה נתן נולדה בגבת בכ"ח בניסן תרפ"ט ונפלה בי"ג באדר ב' תש"ח ליד עין דור שבגליל התחתון, בהיפגעה בכדורי האויב שנורו על המשאית בה חזרה מקורס חי"ש. יחד איתה נפלה חברתה רוב רבינוב גם היא בת קיבוץ גבת.
אביה של זיוה, נתן יונתן, עלה ארצה עם הנוער הציוני בעליה השלישית 1924, מהעיר מלווה שבפולין. אמה, מייטה לבית גוטליב, עלתה שנה לאחר מכן מפינסק שברוסיה. הם עברו הכשרה באיילת השחר ולאחריה הקימו את קבוץ גבת (שנקרא ע"ש קדושי פינסק). בתקופת מלחמת העולם התגייס נתן למאמץ המלחמתי והצטרף לבריגדה, לימים נעשה מפקד ההגנה בקבוץ.
לזיוה היו שתי אחיות, שלומית הבכורה ורוני בת הזקונים הקטנה. שלומית הצטרפה לפלמ"ח והשתתפה בפעולות מבצעיות. היא נשלחה בחשאי לקפריסין כמדריכת ספורט כדי לעודד ולהפעיל את המעפילים העצורים במחנות.
זיוה הטיבה לשיר ולנגן והשתתפה בארגון החגים והמסיבות של המשק. היא היתה פעילה כמדריכה של השכבות הצעירות והיתה רגישה במיוחד לבעיות עלית הנוער בגבת. על פעילותה בארועים של המשק מעידים המכתבים שהיתה מחליפה עם אחותה שלומית (ששהתה בקורס הפלמ"ח בג'וערה). דרך המכתבים הן היו בונות את הכריאוגרפיה של הריקודים לחגיגות. כאשר החל גיוס הבנות הראשון בארץ התגייס זיוה לצה"ל והיתה אמורה לעבור קורס קשריות.
חצי שנה לאחר נפילתה של זיוה נולדה לשלומית בת שנקראה על שמה - זיוית.
כעבור שלוש שנים עבר על המשפחה אסון שני, שלומית חלתה במחלת הסרטן ונפטרה. הוריה של זיוה נשארו עם שתי הבנות הקטנות, רוני בת 6 והנכדה זיוית בת 3.
בשנת 1952 קרה הפילוג הגדול בתנועה הקיבוצית. מייטה ונתן שהקימו את הקבוץ וחוו שני אסונות גדולים, לא יכלו לחזות בהתפוררות החברתית ועזבו עם שתי הבנות לטבעון בהיותם כבר בני 50.
נשלח ע"י המשפחה - 3.1.1998