תפריט נגישות

טוראי משולם סעדיה ז"ל

קרב תל-מוטילה - 1951

קרב תל-מוטילה

אנדרטת תל מוטילה
אלבום תמונות

בתחילת שנת 1951 הגיע לשיאו העימות המדיני והצבאי בין ישראל וסוריה בנושא השליטה באיזורים המפורזים. העימות קיבל תאוצה בעקבות נסיונה של ישראל להתחיל בעבודות מפעל יבוש החולה.
באפריל 1951 השלימו הסורים את השתלטותם התוקפנית על
האיזור המפורז הדרומי באל-חמה (חמת גדר), והחלו בנסיונות להשתלט גם על האיזור המפורז המרכזי בגזרת כורזים. רכס כורזים שנמצא בשטח ישראל חלש על האיזור המפורז ערוץ הירדן ובקעת הבטייחה. היה זה
למעשה השטח היחיד בגזרת הגבול הישראלי-סורי שבו היתה שליטה טופוגרפית ישראלית. בקצה הרכס נמצא תל-מוטילה (כיום גבעת קלע, עליה ממוקמת הצרכניה של מושב אלמגור) המתנשא כ-213 מ' מעל ערוץ הירדן. ברמת כורזים לא היה ישוב ישראלי ואפילו לא מוצב צבאי. הנוכחות
הישראלית התבטאה בתנועת סיורים של צה"ל בשטח.
באיזור המפורז שכנו שני כפרים ערביים חירבת דיכה וערב שמאלנה. הצבא הסורי חימש את התושבים הבדואים של הכפר ערב שמאלנה ברובים ומקלעים ועודד
אותם לחדור מערבה. הם עיבדו את האדמות באיזור המפורז ואף בשטח ישראל שממערב לו, וחדרו עם עדריהם אל מורדות רכס כורזים עד לאיזור תל-מוטילה ועד לחורבת כורזים. בשלהי חודש אפריל ותחילת מאי גילו סיורים של צה"ל כי כוחות צבא סוריים סדירים חדרו לאיזור ואף חתמקמו על תל-מוטילה. חטיבת החי"ר הסדירה "גולני" (חט' 1) שפעלה באיזור קיבלה הוראה להפגין את ריבונות ישראל באיזור, לתפוס את עדרי הבקר החודרים או לגרשם. האחריות הפיקודית לגזרה היתה של חטיבת המחוז 3. המשימה הוטלה על גדוד 13 שהיה אחראי על גזרת הגבול מימת החולה ועד הכנרת. המג"ד סא"ל רחבעם זאבי היקצה לביצוע המשימה כוח בעוצמה של מחלקת חי"ר מוגברת בכיתת מק"ב "בזה", בפיקוד מ"פ. הכוח יצא לדרכו בשעת הבוקר של 1 במאי. התכנית היתה למקם את המק"בים באיזור "גבעת התצפית" בעוד כוח החי"ר נע מצפון מאיזור
זנגריה-טובא, מטחר את השטח והודף את העדרים דרום-מערבה לעבר מארב המק"בים. התכנית נכשלה. העדרים עם רועיהם נעו אמנם דרומה בלחץ החיילים, אך בשלב מסויים הצליחו לחמוק מזרחה, בערוצים. המארב פתח בטעות באש על חיילי "גולני", ובמכת האש נהרגו 4 מחיילי
המחלקה. חכוח נסוג כשהוא משאיר את ההרוגים בשטח. מחלקה נוספת של הגדוד יצאה לשטח כתגבורת, שתי המחלקות ניהלו קרב אש עם הסורים עד שעות הערב. פיקוד הצפון החליט לכבוש את חתל עוד באותו יום כדי לא לאפשר לסורים להתבסס ביעד. המשימה הוטלה על חטיבת המחוז 3. מח"ט 3 היקצה למשימה פלוגה מגדוד חי"ר מילואים 34 שעסק באימונים בסמוך להר כנען. כוח המילואים היה מורכב מעולים חדשים ברמת אימון וכשירות נמוכה. התארגנותו ותנועתו לשטח ארכה זמן רב.
סמג"ד 13 חיים עינב צירף לו שתי כתות סדירות מגדודו וכיתת מרגמות 81 מ"מ כסיוע. לאחר הנחתה מדויקת של אש מרגמות הסתערה הפלוגה וכבשה את התל ללא התנגדות בשעה 23:00.גויות ארבעת החיילים חולצו מהשטח. הסתבר שהסורים נסוגו ונערכו במוצב "הדמות" ובמוצב "השפך" שמדרום למוטילה. מ"פ המילואים ערך בטעות את כוחותיו בחשיכה רק בחלקו המערבי של תל-מוטילה, יכולת התצפית שלו וההתגוננות כלפי מוצב "הדמות" היו לקויות ולעובדה זו היתה השפעה חשובה על מהלך הקרב.
בשחר יום חמישי ה-3 במאי התגלתה ההיערכות הסורית החדשה. מג"ד 13 העריך כי ההתקלות הפכה לקרב על השליטה ברכס כורזים. הוא יזם הפעלת כוח תגבורת שהכוונה להפעיל פלוגה
מקורס המ"כים החטיבתי שהתאמנה באיזור גנוסר להדוף את הכוח
הסורי. פלוגת קורס המ"כים של חט' גולני בפיקוד איתן שמשוני הועברה תחת פיקוד גד' 13 ותקפה את מוצב "השפך". ההסתערות נערכה תחת אש שנורתה ממוצב "הדמות". המוצב נמצא נטוש והתברר כי הסורים
נמלטו ממנו לפני ההסתערות. התברר שכוח סורי גדול מבוצר וערוך במוצב "הדמות". הסורים הקימו עמדות בין סלעי הבזלת הגדולים ומיקמו במערך ההגנה מק"בים רבים מדגם הוצ'קס מקלעי "שאטו" ומרגמות 60 מ"מ.
כוח המילואים בתל-מוטילה שהיה בשטח גרוע הוטרד ע"י אש
מרגמות וצלפים שהסתננו לקרבת התל ממזרח וצפון-מזרח, 3 מאנשיו נהרגו וכ-10 נפצעו. הפצועים וההרוגים לא חולצו והאספקה לא הגיעה. המ"פ ביקש בשעות אחה"צ רשות לסגת, אך קיבל הוראה להישאר במקום, באותה עת הגיעה מחלקת תגבורת מקורס המ"כים. למקום הגיעה גם חוליה ובה אריה טפר - מ"פ מגדוד 13 שהחליף את מ"פ המילואים כמפקד המוצב. סוללת תותחי 75 מ"מ שלנו פרסה מדרום למחנה פילון והחלה להנחית הפגזה על מוצב "הדמות". נסיון שלנו
להתקדם אל מוצב "הדמות" נבלם באש חזקה. בשעות החשיכה קידמו הסורים תגבורת מגדוד החי"ר 16 ומגדוד הסיור לאיזור המפורז. בלילה חלו גם חילופים בפיקוד על הקרב. מח"ט גולני אל"מ מאיר עמית קיבל את הפיקוד על הגזרה במקום מח"ט 3. הוא החליט לתגבר את כוחותיו בגזרה. מפקדת החטיבה התמקמה בוילה מלצט. גדוד חי"ר 21 בפיקוד סא"ל אהרון אבנון קודם מבסיסו בטירה לטבחה וסוללת מרגמות 120 מ"מ נערכה בגזרה.
בבוקר יום ו' ה-4 במאי החליפה פלוגה מגדוד 21 בפיקוד גבי ברשי את פלוגת המילואים בתל-מוטילה שנשאה עמה את הנפגעים. ההחלפה בוצעה תחת אש. הסורים תקפו פעמיים את כוחותינו
במוטילה וב"שפך" בסיוע אש מרגמות 60 מ"מ. שתי ההתקפות נהדפו. צה"ל הפגין את מוצב "הדמות", אך האש ממנו לא שותקה. בקרבות נהרגו 3 מחיילינו. בשעה 16:30 היתה אמורה להכנס לתוקפה הפסקת אש בחסות האו"ם, אך הסורים המשיכו בירי והמשיכו להזרים תגבורות לשטח.
מח"ט גולני אישר פשיטה לילית על מוצב "הדמות", המשימה הוטלה על מחלקה מגדוד 13, בשל תקלות לוגיסטיות, בוצע רק סיור אלים שנהדף באש. כמה מהתוקפים נפגעו.
בשבת ה-5 במאי המשיכו הסורים להטריד באש את הכוח בתל-מוטילה ונערכו מספר נסיונות להתקדם ולהסתנן לעברו מכיוון "הדמות" וממזרח, שנהדפו באש. בשעות הצהרים הגיעו לאיזור משקיפי האו"ם כדי לבדוק את המצב והאש פסקה. מבחינתנו המצב היה קשה ביותר. הקרב נמשך כבר ארבעה ימים והכוח הסורי הפולש עדיין ישב בשטחנו. היה חשש כי ישמור על הישג זה אם תוסדר הפסקת האש. הוחלט לתקוף ולכבוש את המוצב "הדמות" בכל מחיר ולגרש את הסורים משטח ישראל. המשימה הוטלה על פלוגה מגדוד 21 בפיקוד זאב סלעי. מרבית חייליה היו עולים חדשים. הוחלט כי הכוח יתקוף מכוון תל-מוטילה בשעה 01:00, בסיוע סוללת תותחים, סוללת מרגמות 120 מ"מ, כיתת מרגמות 81 מ"מ ומק"בים. חיילי הפלוגה יצאו מ"גבעת התצפית" כאשר מרביתם סובלים מהרעלת קיבה.
הפלוגה הגיעה לתל-מוטילה. כאן תיאם המ"פ את הסיוע וקיבל מידע מודיעיני. בשעה 03:00 הגיעה הפלוגה למרחק כ-400 מ' מהיעד שהופגז ע"י הארטילריה של צה"ל. למרות אש הסיוע ירו הסורים אש מרגמות ומקלעים יעילה ולכוח היו נפגעים. המ"פ אירגן חלק מאנשיו, הסתער שנית והצליח להגיע עד 100 מ' מהיעד. שם נבלם הכוח באש חזקה ולא הצליח להתקדם. באש הסורית נפגעו רבים וביניהם מפקד מחלקת החוד שנהרג, הממ"ים האחרים ומרבית המ"כים נפצעו. המ"פ ביקש תגבורת. מיד יצאה אליו מחלקה מהפלוגה שהחזיקה בתל-מוטילה. עם אור ראשון פתח המ"פ
בתסתערות שלישית בסיוע אש מרגמות 120 מ"מ שהונחתה מעל
ראשי המסתערים. כשהגיעו למרחק של כ-50 מ' מהאויב פגעה בהם פצצת מרגמה 120 מ"מ של כוחותינו וגרמה ל-10 נפגעים, ביניהם המ"פ. ההסתערות נשברה, הכוח תפס מחסה בין הסלעים, המשיך לנהל חילופי אש וקרב רימונים עם הסורים כשהמ"פ הפצוע ממשיך לפקד עליו.
למקום נשלח סמ"פ מגדוד 13 כדי להחליף את המ"פ הפצוע, אך הוא לא הצליח לארגן את הכוח ולחדש את ההסתערות, ואף ביקש אישור לסגת, לא ניתן אישור לנסיגה וסמג"ד 21 נשלח לשטח עם קשר לקבל פיקוד. כן הופעלה תגבורת של שתי מחלקות מקורס המ"כים שתקפו מדרום-מערב
ממוצב "השפך". הם סבלו בדרכן אבידות מאש הסורים, הסתערו,
הגיעו עד פאתי היעד ונבלמו. הסורים לא נשברו. הם נסוגו לחלק המזרחי של המוצב והמשיכו בירי ובקרב רימונים. כל אותה עת המשיכה ארטילריה להעסיק את מוצב "הדמות" פגעה בסורים ולעיתים אף פגעה בכוחותינו
המצויים בפאתי היעד. למקום הגיע סמג"ד 21 עקיבא סער שנפגע בהפגזה, אך תפס פיקוד על הכוח. בשלב זה נשלח כוח תגבורת נוסף, מחלקה מגדוד 21 שפתחה בהסתערות. מח"ט גולני החליט להטיל לקרב גם כוח מגדוד 12 שהגיע מעמק הירדן ובמקביל תבע מאלוף פיקוד הצפון
את הפעלת מטוסי חיל-האויר. בשעה 09:00 הגיע מדרום כוח נוסף - פלוגה מגדוד 12 (גדוד העתודה החטיבתי) בפיקוד יצחק זייד. במקביל הופיעו מעל השטח 4 מטוסי ספיטפייר של חיל האויר שהיו בטיסת אימונים באיזור. לאחר לבטים רבים אישר המטכ"ל ביצוע יעפי-סרק מעל היעד,
מבלי פתיחה באש. במהלך אחד היעפים ירה בטעות אחד המטוסים צרורות אחדים מתותח 20 מ"מ ופגע בכוח הסורי. היעפים ןהסתערות התגבורת הכריעו את הקרב. הסורים נסוגו וכוחותינו תקפו כאשר חיילי קורס המכ"ים מסתערים מדרום ושרידי פלוגה א' מסתערים מצפון, הם השתלטו על המוצב ורדפו באש אחר הבורחים.
הקרב הסתיים בשעה 11:00 בצהרים החליפה פלוגת רעננה מגדוד 12 של גולני את הכוח במוצב "הדמות"..אבידותינו היו כבדות מאד. בקרב של 5-6 במאי
נפלו 30 מלוחמי "גולני", חלקם נפגעו באש הארטילריה של צה"ל. בכך הגיע מספר הרוגי קרב תל-מוטילה ל-40, בקרב נפצעו 72 חיילים.
מאוחר יותר נפטר אחד הפצועים. לסורים היו אבידות כבדות, הן בין החיילים הסדירים והן בין הבלתי-סדירים, הם פינו את האיזור המפורז ואיתם יצאו גם תושבי ערב שמאלנה. נסיונם להשתלט על האיזור נכשל. קרבות תל-מוטילה היו שיאו של העימות הצבאי במאבק על השליטה באיזורים המפורזים, ובעקבותיהם השתררה רגיעה בגבול ישראל-סוריה למספר שנים. הקרב גרם לזעזוע קשה בצה"ל. שכן התגלו ליקויים רבים
בכשירות המערך הלוחם, במודיעין בהפעלה: הארטילריה, בעקבותיו הוקמו שתי ועדות חקירה מטכ"ליות שערכו בדיקה מקפת בנושאי הארגון, האימון ותורת הלחימה של צה"ל. מסקנותיהן תרמו לשינויים ושיפורים שנערכו בצה"ל בשנים הבאות.

מאת ד"ר אריה יצחקי.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה