יומך האחרון אינו מש מזכרוני.
באותו זמן היית חניך קורס מכ"ים בסג'רה. לפתע הגיעה ידיעה, כי משורין סג'רה - על אנשיו - הוחרם ע"י הבריטים. מיד נחלצנו לדרך להטריד את עורק התחבורה סג'רה-טבריה; חסרו אנשים - ואתה התנדבת. מבלי יכולת לעכב בעדך - עלית על הטנדר הפתוח; ראשון עמדת, על מנת לפתוח ראשון באש - והאצלת על החבורה מצב רוח טוב, כי בקרבתך הרגשנו תמיד עצמנו כאחים ומוגנים באותו זיו לבבך, אף מראה עמק יבנאל, הנראה מהכביש, וכמו כן בית-גן שלידה - עודדונו. ואז - כדור מן המארב הביא קץ לתקוותיך ולחלומותיך...