אלבום תמונות
שנים אחדות בילדותו למד אתי יחד בביה"ס ביבנאל וישב בביתנו ויהי כאח לי: יחד עשינו כל מעשה קונדס, יחד עסקנו בשעות הפנאי בכל המשחקים למינהם, אשר החביבים מכולם היו לשנינו הדייג והשחיה בים (כשהיינו באים תכופות למספר שעות אחה"צ לכנרת, לבית הוריו) ומשה הצטיין בהם יותר מכל חבריו ואף ממני. בית הורי אני, ביבנאל ובית הוריו של משה בכנרת היו בכלל קשורים ודבוקים זה בזה כשני חלקים למשפחה אחת, אני ומשה היינו הקשורים ודבוקים במיוחד, החל בימי הילדות המשותפים שלנו וכלה בנעורינו ובגרותנו, עד היום שקופחו חייו הצעירים, אויה לי! בטרם עת.
כבר בילדותו היה בעל אופי מוצק. נטה ליציבות ויסודיות בכול, הצטיין ביחס של מסירות ונאמנות לכל חבריו, ואני זכיתי להנות מיחסו זה עשר מונים. בביה"ס היה בין טובי התלמידים, הצטיין בתפיסתו המיוחדת בחשבון, כבר אז היתה מתלבטת וניכרת נטייתו המיוחדת לכל הקשור במעשיות.
אין אני נזכר, אף במקרה אחד-יחידי של התפרצות ריב ומדון בינינו, שלום ורעות שררו בינינו להפליא. וכך היה גם בנעורינו ובבגרותנו, אף כי אז כבר הסתמנו והלכו הבדלי-מזג ידועים, אם כי מעטים, בינינו. במחיצתן של בנות, למשל, היה משה, הגלוי תמיד לכל, כאילו מתכנס לתוכו, חג סביבו מעין עיגול וחייץ של ביישנות ושתיקה. הוא שהדריכני בכל יתר השטחים. כשהגיע לפרשה זו של "בינו לבינה" היה פונה אלי כאל מדריך, כאל מי שמנוסה ומתמצא יותר ממנו. את התלבטויות-אהבתו הראשונות השיח לפני, ואז נתגלה בשפע של רוך ועדינות, מידה שאיננה שכיחה בינינו, בני ה"צברים"
לכשמצא את בחירת לבו, היה יחסו אליה ספוג רוך ועדינות במידה כזאת, שעליה היינו מוצאים אך כתוב בספרים. ראיתי במשה אחר כך בעל למופת ואב למופת.
ושוב עבדנו יחד בהגנה. אל פעולתו בהגנה התמסר בכל להט-נפשו ומסירותו. מעטים היו כמותו!
שמואליק
יבנאל
מתוך הספר 'משה כהן - ט"ו תשרי תרע"ד - י"א אייר תש"ח' הוצאת עמק הירדן
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה, בבית הפלמ"ח