בקרבות עמק הירדן - בחזית הסורית - השתתפו כוחות משמר מקומיים, חברי המשקים הקיבוציים, כשלעזרתם בא הגדוד 2 מגולני.
הסורים החלו את פלישתם ב- ו' באייר תש"ח (15/5/1948).
שתי פלוגות סוריות גלשו מתל-א-קסר, שנתפס על ידם בשעות הלילה, לעבר מחנה הצבא בצמח.
שתי מחלקות מגדוד גולני הגיעו מיד מטבריה והתארגנו להגנה בצמח עצמה. ההגנה על צמח איפשרה הכרת הדגניות להתקפה הסורית.
ההתקפה על הדגניות נפתחה ב-י'א באייר תש"ח (20/5/48) בשעה 04:30 בערך.
יעדה העיקרי: הגשר על פני הירדן שמצפון לדגניה א'. קדמה להתקפה הרעשה כבדה מתותחי 75 מ"מ ו-25 ליטראות, מרגמות 60 ו-81 מ"מ ומספר מכונות יריה מהמשטרה. עיקר הפגזים נפלו במרכז המשק. ההפגזה נמשכה קרוב למחצית השעה, ומיד לאחר מכן החלה ההתפקה שהשתתפו בה 5 טנקים מטיפוס "רינו", מספר משוריינים ופלוגת חי"ר אשר הגיעה במכוניות עד למשטרת צמח.
רכב השריון הסורי התפרס תחילה מול דגניה א' והחל לתקוף את המשק חזיתית, בעוד חיל הרגלים נע בחיפויו. הטנקים הרעישו את ה"פילבוקסים" והעמדות הבנויות בכינון ישיר. המגינים יצאו מתוכם ותפסו עמדות בתעלות הקשר. מספרם באותה שעה הגיע ל-70 איש, לערך, מאנשי המשקים, שרידי מחלקות צמח ויחידות התגבורת. בעול-ההגנה העיקרי נשאו עמדות המקלעים והתותח 20 מ"מ, הסמוכות לגשר, והעמדה הצפונית-מזרחית של דגניה א'.
הטנקים פרצו את גדר המשק החיצונית. לא היה מיקוש בינה לבין הגדר הפנימית, וההתגוננות היתה נואשת. המשוריין הסורי הצפוני הקיצוני הוצא מכלל שימוש מפגיעת תותחים 20 מ"מ שהוצבו בבית ירח ופעלו לאורך הכביש. טנק אשר התקדם בפירצה צפונית-מזרחית נפגע ונסוג. טנק נוסף, אשר הצליח לפרוץ את הגדר הפנימית ולחדור למשק - נפגע מבקבוק מולוטוב. טנק זה נשאר במשק והצוות שלו נהרג. טנק אחד נפגע פגיעת-מישרין מפגז "3 ויצא מכלל שימוש. משוריין שהגיע עד התעלות נפגע מבקבוקי מולוטוב ומפגזי פיאטים. צוותות הטנקים שקפצו החוצה נקטלו באש המקלעים של המגינים. הרגלים נעו מאחורי הטנקים. יחידה שנעה מאחורי הטנק שפרץ את הגדר הפנימית - חוסלו באש מן הפרדס של דגניה. יחידת רגלים אחרת הגיעה עד 150 מטר מן הגדר. יתר היחידות פיגרו במאות מטרים אחרי רכב-השריון. עם התקפת הטנקים הועתקה אש הארטילריה אל הכביש ואל המשקים הסמוכים לשם חסימת דרכי התגבורת. המרגמות המשיכו בפעולתן כלפי מרכז המשק. העמדות החולשות על הגישות לגבר-הכביש נפגעו מפגיעות ישירות, תותח 20 מ"מ הוצא מכלל פעולה, ורבו ההרוגים והפצועים - אולם הן לא נעזבו, ולסורים לא ניתן להתקדם לעברן. הפגיעה ב-5-6 כלי רכב עירערה כנראה את בטחונם של הסורים, והם החלו לסגת, שריון ורגלים יחדיו. ובכך נסתיימה ההתקפה הקשה על דגניה א'.