רב"ט חיים גפן קונפיטין ז"ל

גבעת-חיים, 1.1.48

שלום רב לך ע-ה!

הנסיעה לגבעת-חיים עברה בשלום, כנראה מפני שהערבים בסביבה היו עסוקים בשדידת הרכבת לוד-רחובות. המשק עושה רושם לא רע. בסיכום, התנאים כמו בבית. אצלנו הצפיפות באוהלים גדולה למדי, גרים 5 באוהל, אבל יש להניח שהענין "יסתדר". אכתוב לך קצת על החברה במחנה ועל ההווי בו. הרושם הראשון בבואנו היה קשה, ראינו לפנינו את פרצופיהם המובהקים של פרחחי תל-אביב ופרבריה ושמענו את דיבוריהם, המלווים ניבול-פה, אשר לשמעם יחווירו אפילו המספוא'ניקים שלנו. במחנה סיפרו על ספסרות בסיגריות, משחק בכסף - בקלפים, איומים בסכין וכו'. בערב - רקדו טנגו, בוגי-בוגי. יחסם מעליב ופוגע בבנות התל-אביביות. למחרת ראינו שהענין לא כל כך נורא. הגרועים סולקו או הועברו למקומות אחרים ואלה שנשארו, נרגעו כנראה ויש אפשרות לשוחח אתם ולהסביר להם. אפשר להניח כי במשך השבועות הקרובים ישתנו לגמרי.

חיים

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.