רב"ט חיים גפן קונפיטין ז"ל

גבעת-חיים, 2.2.48

אני נמצא שוב בגבעה. כשהיינו בחיפה, קוויתי שהענינים יסתדרו וישתפרו קצת כאן והנה "לא דובים ולא יער". התל-אביביים נשארו אותם שהיו: המועדון ריק, אין חומר קריאה, אין רדיו. את הערבים הפנויים מבלים בקריאה באוהל או באוהל שכן בפטפוט או בניבול פה - יש פה "בעלי מקצוע" לדבר. בליל ששי היתה מסיבה: אכלו דברים טובים בשפע, צרחו שירים רוסיים, התחכמו עם הבנות והלכו לישון. הווי עלוב, מכביד ומדכא - במידה כזאת שאם לא יחולו שינויים, אבקש העברה. בחיפה רמזו לי, כי יכולים להיות סיכויים. מאז שחזרנו, אנו עוסקים בלימודים. רוב החברה, הם כמעט אנאלפביתים גמורים (חוז מארבעה) והתחלנו מאלף בית. הלימודים קלים ואינם תופשים הרבה שעות. המורים, רובם בחורים טובים, אבל קשה לי להתגבר על השיעמום בשעת השיעורים.
ע-ה, עני בהקדם וכתבי יותר מכתבים.

חיים

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.