סמל יוסף בלומברג ז"ל

איש הביטחון בשרונה

ספוג תחושה ודאגה לבטחון ישובנו במיוחד ובעיות הביטחון בכללן, התהלך בתוכנו הגבר יוסף בלומברג. פשטותו, חריצותו, תרבות העבודה ויושרו הביאו למפנה בבעיות הבטחון בישובנו, מחד גיסא, ושימשו להקמת משק ועבודה חקלאית מתוכננת, מאידך גיסא.
התהלך בתוכנו האיש, כאשר שתי הבעיות: בנית משק חקלאי ובעיות הבטחון, מהוות עיקר תוכן חייו. פגישתו הראשונה עם ארגוננו (ארגון ע"ש א. ד. גורדון ביבנאל) חלה עוד בשנים, כאשר ארגוננו עיבד אדמות פיק"א בבקעת יבנאל (1936-37) ובקיץ 1937, כאשר היה על ארגוננו לבצע קציר תבואות החורף בשדות לוביה בבקעת יבנאל (בשטח מושב הזורעים כיום), היה יוסף האיש, אשר נשלח ע"י מפקדי ההגנה בחבל הגליל התחתון ועמק הירדן לארגן שמירה ובטחון בשדות הללו, שמצבם היה פרוע בשנות המאורעות - והוא עשה זאת בכישרון והתמסרות למופת. כעבור שנים, לאחר חיפושים אחר מקום התישבות ועבודה במושבת מגדל ושמרון ע"י נהלל, החליט להתישב במושבנו, בשרונה, עוד בהיותו בחומה ומגדל, ועזר בהרבה תבונת כפיים ותכנון בהקמת המשקים העבריים ונקודת הקבע בשרונה.
כל אותן השנים של תכנון ובנית נקודת הקבע שלנו על הרכס, צפונית לחומה, היה יוסף לעזר רב לנו בבעיות הבטחון, עד אשר הגענו למלחמת השחרור. אזי העמיס על שכמו את עיקר דאגות בטחון-ישובנו. ולא רק שדאג לביטחון השוטף בישוב, אלא שש אלי קרב והיה בין הראשונים, אשר התנדבו לצאת לשדה האש, למרות שתפקידו הטיל עליו להשאר בישוב ולארגן ולכוון בעיות ההגנה בו.
אחת החוויות המופלאות בפעולה בטחונית אתו היתה לנו כאשר יצאנו, בהרכב של מחלקה לעזרת גשר - יחד עם אנשי יבנאל - לשם העברת חומרים, חילוץ פצועים והגנת תחנת המשטרה בגשר. באותו לילה הייתי אתו במאסף - כאשר נורו עלינו יריות הלגיון מהגדה המזרחית של הירדן, ע"י פרדס גשר, והיחידה הזדרזה להגיע ליעד. אם נמצא מי שרצה לתפוס מחסה בלי פקודה ידע הוא להשתלט על המצב כהרף עין ולהניע את האיש להתקדם במהירות יחד עם כל היחידה. ובכל אותם הימים של גשר ידע הוא ליצור יחסי חברות של חברים לנשק - והיו יחסים למופת ביחידתנו.
הפעולה במשטרת גשר הנצורה לא סיפקה את יצר הקרב שלו, וכאשר התחילו הפעוות בשדות לוביה, שוב היה יוסף בין המתנדבים הראשונים, עד אשר - לאחר מספר ימי קרב - נפל חלל, כאשר כולנו כה זקוקים היינו למסירותו, חברותו ומנהיגותו הבטחונית...
ימשיך מפעל כפרנו להיות ראוי למסירותו בחיים והקרבתו העליונה; והוא - למופת לנו ולבנינו אחרינו.

פורת (פוחס)