מבצע "דקל" נערך באיזור הגליל המערבי. באיזור זה עבר הגבול, ערב ההפוגה הראשונה לרגלי הגבעות שממזרח למישור החוף. ערב ההפוגה הראשונה ניסינו להשתלט על מספר גבעות, מתוך מגמה להציב לנו קו-גבול נוח יותר, וכבשנו את בירוה ומשלטיה; כן תספנו משלטים בסמוך לתרשיחא. קאוקג'י, שלא אבה להכיר בהפוגה, ניסה להוציא מאתנו משלטים אלה עוד בתקופת ההפוגה. התכתשויות מקומיות התנהלו כאן כל זמן ההפוגה. לקראת חידוש הקרבות הוחלט לבצע באיזור זה את מבצע "דקל", אשר מטרתו הראשונה היתה לתקוף ולהכות את כוחות קאוקג'י בבסיסיהם.
לפקודת מפקד המבצע עמדו 4 גדודים. הגדוד 1 של חטיבת "כרמלי" ושלושת גדודי חטיבה "שבע" - גדוד הרגלים 1 והגדוד המשוריין 9. הגדוד המשוריין הווה את עיקר כוח-המחץ של חטיבה "שבע" ואליו הוצמדו פלוגה אחת מכל גדוד רגלים של החטיבה.
השלב הראשון של המבצע היה השתלטות על הכפרים שלרגלי הרי הגליל המערבי מכברי שבצפון דרך בירוה שבמרכז, ועד לשפרעם שבדרום הגזרה. חלק המכפרים הללו היו מיושבים דרוזים: כפר יאסיף, אבו סנאן ועוד. דרוזים אלה שוב לא נלחמו בנו לאחר מפלתם בקרבות רמת-יוחנן. משהחלו התקפותינו הראשונות ומקומות מספר נפלו לידינו, החלו מגיעים אלינו בלילות שליחים ובקשת פניעה בפיהם. כך עברו כפרים אלה לידינו ללא קרבות ואבידות, אבל תנועתנו מהם מזרחה נתקלה בקשיים, כי מכאן והלאה עמדו כוחות קאוקג'י וחסמו בפנינו את דרך ההתקדמות.
קרבות החלו מתפתחים במבואות מג'ד אל-כורום ותרשיחא. ב-14.2.1948 הושלמה כיבושה של העיר שפרעם שבדרך לנצרת. בו ביום עלו שלוש מחלקות קורס המכ"ים של חטיבת "גולני" מבסיסן שבאיזור נהלל, כבשו את מעלול והתחברו עם כפר-החורש, שממערב לנצרת, שהיה במשך חודשים רבים מנותק ומבודד. להתקפה זו הצטרפה התקפה אחרת - של אותה יחידה, של מוג'ידל שמצפון לגניגר. בקרב זה נפל ישראל.