יקירי!
לא הייתי מאמינה שאתה בשקט שוכב שם.
היית שמח... כל כך עליז... מלא חיים...
בעת האחרונה, כשבאת אלי, שאלת אותי:
"סבתא- מדוע את כל כך עצובה?"
תפסת אותי כאילו הייתי בחורה צעירה והתחלת לרקוד אתי...
חשבתי לעצמי" כמה טוב שיש לי במשפחה נכד עליז, מלא חיים, שהצליח להוציא אותי מרגע של עצב.
חשבתי לפעמים, שאתה קל דעת. אולם מסתבר שזה היה חיצוני:
בפנימיותך היית רציני, בחור יוצר, כל כך יודע!
היית כל כך צעיר...
אינני יכולה להתגבר על המחשבה- שאני חיה, ואתה, הצעיר,
איננו...
סבתא