אברהם
אח יקר הוא היה,
אח טוב ויפה.
שיחק איתנו מתי שרצינו,
הלך איתנו לאן שאפשר,
לימד הוא אותנו הרבה דברים:
כדור-עף, לקפוץ ראש ועוד...
סלח הוא לנו תמיד כשהערנו אותו
ללכת לבריכה.
אח יקר מאוד מאוד היה,
תמיד הלך עם גב זקוף
הוא עשה עמון דברים טובים,
וגם מעט רעים.
אם אחר צריך היה משהו, היה רץ אליו.
כשהיה קטן גם היה מאוד נחמד,
כתב לאבא שלי ברכה ליום ההולדת.
מאוד יפה צחק אל כולם ועם כולם,
ועכשיו הוא איננו.
זכרונות
בפעם האחרונה שראיתי אותו היה בשבת אחרי הצעדה. הוא הביא חיילים לארוחת צהרים.
אחותו דקלה פלדמן