אלבום תמונות
ה' באייר ה'תשס"ב
גבירתי שרת החינוך - לימור לבנת, יו"ר הסוכנות היהודית - מר סלי מרידור, יו"ר קרן קיימת לישראל - מר יחיאל לקט, יו"ר חבר השופטים שר החינוך והתרבות לשעבר מר אהרון ידלין, קהל נכבד ואחרונים - מתמודדות ומתמודדים.
מה יהיה? שאלה יהודית החוגגת ארבעת אלפים שנה.
שאלה הנזרקת לחלל האוויר בפיתחה, בעיצומה ובסופה של כל תקופה בתולדות עמנו - בימי לחימה כמו גם בימי שלום, מהדהדת כמו דורשת לשלומה ולעתידה של האומה היהודית.
שאלה שגם בימים אלה ממש זוכה למקום של כבוד במקומותינו.
"קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה", כך אמר אלוקים לאברהם - היהודי היחיד בעולם ושלחו למול עשרה עמים שישבו אז בארץ. נוכח אתה הסבירות של מורך רוח, של "מה יהיה" אמר לו הקב"ה: "אל תירא אברהם". בימי בנו, ימי הרעב הגדולים, כשביקש יצחק לרדת למצרים, אמר לו אלוהים "אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך". וכשהלכו והחריפו סכסוכי המים, והבארות נסתמו בזו אחר זו ע"י הפלישתים, אמר: "אנוכי אלוהי אברהם אביך, אל תירא".
אל תירא אינה זריקת ארגעה בלבד. אל תירא אינה עצה בלבד. אל תירא לעמנו הוא גם ציווי.
משה דיין שהרחיב בנושא ה'מה יהיה' וה'אל תירא' דיבר בשיבחו של אותו ציווי כתשובה: אל תהא פחדן, תאמין ולא רק במובן הדתי אלא באמונה שהיא ההפך הגמור לייאוש.
גם בימים אלה של מאבק על הבית ממש, רבים מאתנו שואלים אותה שאלה
'מה יהיה'?
אותו ציווי "אל תירא" מוגשם במיוחד בשבועות האחרונים בחוסנו של העם בישראל, ובדרך פעולתם של חיילי צה"ל, סדיר ומילואים ואנשי כוחות הביטחון - איתנים ומאמינים בצדקת הדרך.
זהו הציווי, זוהי הדרך.
בזמר העברי בטאה זאת שימרית אור:
ושוב נצאה אל הדרך, עם אחד לדרך, כי דרכנו לא לשוא
"וגם אם ארוכה הדרך, ורבה הדרך הן כוחנו עוד רב
וגם אם ארוכה הדרך נעבור בה יחדיו".
גם התנ"ך ראוי ש"נעבור בו יחדיו". התנ"ך אינו שייך לחלק מסוים מהעם, התנ"ך אינו רק תבנית נוף מלדתו של כל אחד מאתנו אלא ראוי שיהיה גם חלק מנוף חייו. ביטוי לכך ניתן למצוא גם כאן בתוכנו של חידון זה. גם קיומו של חידון התנ"ך ע"י עם הספר הוא חלק מהתשובה ל"מה יהיה".
ארבעת אלפי שנותיה של השאלה, הם גם ארבעת אלפי התשובות לה.
חיילי צה"ל ומפקדיו, השוהים בימים אלה בסמטאות חברון, ברחובות שכם וברחבי ג'נין, השומרים על גבול הצפון ועושים ברצועת עזה - אינם שואלים "מה יהיה" וגם אינם עוסקים בניסוח התשובה. בפעולתם נוסכים בנו ביטחון וגאווה ומגלמים בגופם וברוחם את התשובה. מכאן שלוחה אליהם ברכת "חזק ונתחזק בעד ארצנו ובעד ערי אלוהינו".
גם אתם, חתני וכלות התנ"ך מ-25 מדינות ברחבי תבל, שבאתם במיוחד בימים אלה לירושלים, בירת הנצח של עם ישראל, לא שאלתם מה יהיה והפכתם חלק מן התשובה.
אז מה יהיה?
"לא ישמע עוד חמס בארצך שוד ושבר בגבליך וקראת ישועה חומותיך ושעריך תהילה".
שיהיה לכולנו חג עצמאות שמח!