רב"ט ברוך צוקרמן ז"ל

על ברוך

האמנם את בוכה, אדמת ישראל,
כשם שבכיתי אני
וכשם שבוכים אביו ואמו,
התאמרי, אדמה, תעני?
ואולי גם את לא תוכלי לתאר
וגם אף משורר ביקום
את יגון ידידיו הרבים
על חבר שנפל ללא קום.
עשרים שנות חיים נגדעו בשניה
ואתם חלומות ותקוות לעתיד.
צפיות שכבר לא יתגשמו לעולם
עמו אלי קבר הוריד.
לא, לעולם לא יוסיף עוד לראות
את השמש נוסעת סביב,
לא פרפר, לא פרחים בשדות
לא בת צחוק של ילדה באביב.
לא עוד יטייל בין בתי השכונה
לא יפגוש חברים ברחוב,
כי תלולית של עפר מעליו
ואצלנו תהום של מכאוב.
אל מול קברך דום אעמודה;
פה נשבעתי בשם כולם:
אשריך שלא נפלת לשוא
ואנו אותך לא נשכח לעולם.

צימרמן שבתאי