במרחב ביירות הותקפו כוחות צה"ל בנשק נ.ט. ובנשק קל מאזור נמל התעופה, שכונת אל-אוזעי ובורג' אל ברג'נה. בימים 8-9 באוגוסט 1983 הפגיזו המחבלים באש ארטילרית את כוחות צה"ל לאורך הקו המפריד בביירות ובגזרות האחרות. המחבלים תקפו את כוחות צה"ל באש ארטילרית באזורים אל מתיין וג'בל כנוסה; בליל ה-5 באוגוסט התקיפו מספר פעמים בגזרה המזרחית מצפון לאגם קרעון. בליל ה-8 באוגוסט הפגיזו המחבלים את כוחות צה"ל בגזרה המרכזית. ישראל הגבירה את הלחץ הצבאי על המחבלים בביירות, לרבות הכנות לכניסה פנימה לביירות המערבית. ב-1 באוגוסט כבש צה"ל את שדה התעופה של ביירות וכיתר את שכונת חי א-סלום. ב-2 באוגוסט כיתר צה"ל את מחנה בורג'-אל-ברג'נה משלושה כיוונים וכבש את השטח שבין המחנה ובין אל אוזעי. נכבש גם אזור המוזיאון במערב ביירות. ב-5 באוגוסט שיפר צה"ל את עמדותיו באזור המוזיאון ובורג'-אל-ברג'נה מחנה הפליטים אל-אוזעי טוהר. ב-6-9 באוגוסט הנחית צה"ל מהלומות - אש על המחבלים והסורים בביירות המערבית. השתתפו מטוסי תקיפה, ספינות חיל-הים, ארטילריה וטנקים. ב- 11-12 באוגוסט המשיך צה"ל באש מאסיבית על המחבלים והשתלט על מספר בניינים גבוהים באזור המוזיאון. לאחר החבירה לנוצרים נוצרו באיזור ביירות שתי גזרות עיקריות. האחת, הגזרה הצפונית-מזרחית, באזור המוזיאון וההיפודרום. השנייה, הגזרה הדרומית-מערבית, באיזור נמל התעופה הבינלאומי והשכונות בורג'-אל-ברג'נה ואל-אוזעי. כוחות צה"ל תפסו עמדות סביב ביירות בטווח עשרות מטרים מעמדות מחבלים, ומפעם לפעם היו תחת אש מטווח קרוב של נשק קל ואר.פי.ג'י. המעברים ממצבי רגיעה למצבי לחימה היו מהירים וחדים. נוהל הקרב מהיר וקצר, ומתן הפקודות וביצוען בשטח היה מידי. בתחילה התבצעה ההתקדמות בזחילה של עשרות או מאות מטרים בודדים מדי פעם. מאוחר יותר היה שיפור עמדות וכיבוש שכונות, כמו חי א-סלים ואל-אוזעי, וטיהורן. עיקר הפעילות היתה של הארטילריה והחי"ר אבל חייבה צוותי-כוחות גמישים, כולל שריון והנדסה. סוג פעילות כזה תבע קורבנות. ב-12 באוגוסט נכנסה לתוקפה הפסקת האש העשירית ביירות. ב-19 באוגוסט אישרה ישראל את תוכנית יציאת המחבלים מביירות בפיקוח הכוח הרב-לאומי.