יום ב, 28.10.1964
לכולם שלום
היום קיבלתי את המכתב של אמא צביקה ואבא המבשר על ההצלחה בטסט. כל הכבוד באמת!!
גם צביקה כותב נחמד ותענוג לראות את הכתב החמוד שלו. ובאמת חשוב מאד שהוא הכי חזק בכתה שלו, אבל בכל זאת אני נותן לו איזה בוקס ומפרק אותו לשלושה חלקים, ונשאר עודף.
כמו כן אני רוצה לברך את אמא ואבא ליום הנישואים ה 18 שלהם. מזדקנים מה ???
היום חזרנו וסיימנו יומיים של ניווט. ביום א יצאנו שוב לניווט ב 0100 לניווט דומה בציר אחר באותו אזור (ציפורי). הפעם עשינו במהירות פנטסטית והגענו ב 0315, אך במקום לנסוע לפנימיה לישון קפאנו שעתיים מקור, ויצאנו לעוד 15 ק"מ נווט ים בשטח הרי טבעון, וסיימנו באלונים. לכתה שלי לא יצא לעבור דרך המשק, אלא מסביב, כך שלא יכולתי לקפוץ ליחיאל. ביום שבת אכלתי ארוחת צהריים אצל אברהם ושרה. אחר הצהריים באו מתי והמשפחה, אבל כמעט לא הספקתי לראות אותם כי היה לי מבחן בע"פ בהיסטוריה, על חומר של שליש בחינת הבגרות. מבחן שלא יכולתי לעשות עם שאר הכיתה, כי זה היה בזמן שאמא הייתה בארץ. בכל אופן הוצאתי ציון של בין 7-8 בטוח.
דרך אגב .. מה שלום נעלי ההתעמלות 21, עטים נובעים וכו'???
שלכם ולהתראות
אודי
יום ב 14.9.1964
אמא אבא דליה וצביקה שלום
"אינני מבין מה הטענות על חוסר במכתבים ועצלנות. זה המכתב החמישי שלי מאז בואי ארצה. מכם קיבלתי 3 מכתבים ועוד דף מכיה כך שאנחנו משתווים.
כדי להרגיע את אמא שלומי טוב ואני לא חושב שנידבקתי בצהבת. צהוב אני לגמרי לא, ויש לי תיאבון ואני בכושר מלא – מניח שאני בסדר".
"מצבי בלימודים לעת עתה טוב מאד. המורה לספרות והמורה לתנ"ך שיבחו אותי בכיתה. בשאר המקצועות גם כן הכל כשורה".
"לומדים ברצינות ויושבים הרבה שעות על שיעורים, אך השד אינו נורא כל כך כפי שחשבתי בתחילה. אני משתדל לא להתעסק עם בנות עד אחר סוכות שנכנס לטראנס של הלימודים. זה די קשה, אך אפשרי. בינתיים – בוחנים מועמדות". "בינתיים נמשכת השלווה בפנימיה, כל ערב יורדים חברה לחברות שלהם. אין כיבוי אורות וחוץ מאימונים לא רואים את הסמל או המ"כ. לעת עתה אני ראש מחלקה ולמעשה ממלא תפקיד של סמל מחלקה".
"החולצה הלבנה זכתה בהצלחה ושני חברים שלי מהחדר מבקשים שתשלחי שתי חולצות ניילון לבנות במספר 15 וחצי , במספר שלי. מה שאני צריך שוב, לא דחוף אך רצוי, זה נעלי ספורט אמריקאיות, זוג ג'ינס וזהו. בהזדמנות תשלחו אם תוכלו".
"תמסרו לצביקה שאני שמח שהוא בריא והולך לביה"ס, ושיסדר טוב את הכרבולת שלו, ושיכתוב לי איזה בת הוא אוהב ואיך היא נראית.. ואני אגיד לו אם זה בסדר. חוץ מזה אם הוא בריא אז תנו לו בוקס בשמי. מאחל החלמה והרזיה שלמה לדליה".
כל טוב לכולם - אודי
3.10.1965
לאמא אבא וצביקה שלום
"כרגע אני נמצא בפ"ת לאחר יום מפרך ומלא בלבולי מח בבקו"ם. צרפו אותי למחלקת טירונים למרות שבכל הזדמנות הדגשתי את ההבדל. עמדו כבר להעלות אותי למשאית שיוצאת לבסיס טירונים, ולבסוף הפנו אותי לאחד שמתמצא קצת יותר- ואז הייתי צריך להחליף ציוד כמו נעליים
כדי שיתאימו לגולני" עכשיו, אלתוגה עשתה מבצע יפה ותיקנה לי את המדים כדי שלא אראה "דמיקולו".
"קיבלתי מספר אישי ממש אסטרונומי 968602 והחברה שאדריך בטוח שיהיה להם מספר יותר נמוך משלי". בכל אופן ההרגשה טובה לקראת השרות. נכנסתי קצת לכושר ע"י אימוני אתלטיקה קשים ב"הפועל" ויש לאבא דרישת שלום ממוטקה מגלי.
צביקה How are you? Be a good boy
שלכם
אודי
16.10.1965
אמא אבא וצביקה שלום
"לאחר שבוע בצבא קבלתי חופשת שבת קצרה. לעת עתה אני די מבסוט. ביום הראשון כבר יצאנו למסע של ארבעה ימים...... בכל יום 30 ק"מ אבל עם תרמילי גב, ציוד שנה ומנות קרב".
בעוד שבוע אצא למצוף לחודש כך שיהיה קשה לכתוב. אני גר באוהל מכי"ם מהסוג החדש וזה די נוח. אני מניח שלא יצא לי להשתתף באימון חורף, כי הוא ברובו בזמן של קורס קצינים, וכך אחסוך קריעת תחת לא נורמלית.
את החיילים שלי אכיר רק במצוף, כך שאין לי מושג מי הם.
אם עוד לא כתבתי אז אני נמצא בגדוד "ברק". הכתובת: רב"ט בר-סבר אהוד ד.צ. 2182\צ צה"ל
בכל אופן השד אינו נורא כל כך. נוכחתי שמבחינת הכושר- למרות כל הבטלה, אני לא נופל מאף אחד, ועולה בהרבה על הכושר של החיילים. מבחינת ידע.. אני בטוח שבפנימיה למדנו יותר. הבעיה זה רק להסתגל לחיי השיגרה של הגדוד.
להתראות בקרוב
אודי
צביקה שלום
אני נורא שמח שאתה הכי בריון בכיתה. תעשה את התכסיסים שלימדתי אותך- אבל לא חזק מידי.
בוקס גדול ונשיקות
אודי