מנחם היה סמל מחלקה. הוא לא היה טיפוס קשוח. החיילים אהבו אותו ומילאו את כל פקודותיו. היה הוגן מאוד, וכל פקודה שלו נשקלה על-ידו היטב בטרם ניתנה. היה לו הגיון בריא.
היה טיפוס שקט, עליז ואהוב על חבריו. ביום ראשון שלמחרת יום-הכיפורים השתתף בקרב הבלימה ברמת-הגולן. פגזים ופצצות התנפצו סביבו. בצהרי היום הרביעי נכנס הכוח שלו לקרב נגד חי"ר סורי. הזחל"ם של מנחם נפגע והוא, שישב מלפנים, נהרג במקום.
היה בעל רמה אינטלקטואלית גבוהה, משכיל ורחב אופקים, בקי בתחומים רבים ומגוונים, בעל כושר קליטה גבוה, איש הספר, ובעל חוש הומור מפותח. "תולעת ספרים" היה, שותה בצמא את האות הכתובה, קורא ומעיין בספרות המדע, הטכנולוגיה, הצבא; וקורא ספרי מתח ומסתורין. תמיד נמצא ספר בידיו. עם זאת אהב מוסיקה והירבה להאזין לה בכל שעת פנאי.
לוחם ב"גולני" - ופציפיסט, סולד מצבא - ואוהב מולדת מושבע. היה נוטל את ציוד הטיולים שלו ויוצא לשוטט בשבילי הארץ, לסייר באתריה ולהתבשם מנופה. זמן קצר לפני המלחמה, שבה נפל, ערך, יחד עם חבריו ליחידה, טיול ברמת-הגולן... האיזור שבה את ליבו. מנחם וחבריו הגיעו למקומות מרוחקים ונידחים, שכוחי-אל, וצפו בנוף-קדומים ובהוד הטבע, נשמו אוויר-פסגות ועשו הכרה עם חבל-ארץ שהיה זר להם עד אז. רק גורל מעוות ומתעתע יכול היה לסיים במקום זה את חייו, כעבור זמן לא רב. ברגליו סייר וסרק את הרמה, בדמו הירווה אותה.
במו-ידיו בנה והרכיב והדביק מטוסים וספינות-נייר, כלי נגינה זעירים וכיוצא בהם; צייר וצילם. סיים קורס מ"כים וקורס צניחה. חייל קרבי.
הכין עצמו להמשך לימודים בטכניון העברי בחיפה. מנחם גדל בבית מסורתי, אולם גיבש לעצמו פילוסופיית חיים משלו ולא היה כבול במיוחד למוסכמות. היה ביישן, ציני, גא ותמים. עם זאת היה מבוגר ברוחו, רציני משאר בני גילו, מעדיף ספר ומוסיקה על פני ריקודים ובילויים. צבר גאה, בר-לבב. תלמיד מצטיין, ממושמע ובעל חיוך מקסים. עמד על סף שחרורו כאשר נפל.
כרעם ביום בהיר וכמהלומה זדונית ניחתה עלינו הידיעה, המרה כלענה, כי נקטפת באבך, נפלת על הגנת המולדת. לשוננו דבקה לחכנו ונזדעזעו אשיות חיינו ואין אנו מסוגלים לעכל זאת. פרח היית, בן 21 אביבים, וכבר נקטפת לעד.
זכורני, כיצד היינו משחקים ומשתובבים יחדיו בימי ילדותנו. וכאשר בגרנו, מצאתי בך אח אוהב ורע נאמן, איש עצה ובעל דעות מקוריות. תלמיד שקדן וחרוץ היית בכל שנות לימודיך, תפארת משפחתך אשר היתה גאה בך תמיד ורוותה ממך רוב נחת וקורת-רוח. היית טוב ומיטיב, בעל חוש הומור, יודע לצחוק וליהנות מהלצה טובה. אחת ממידותיך הבולטות היתה רמתך האינטלקטואלית הגבוהה. משכיל, רחב אופקים, בעל כושר קליטה וניתוח, בעל תפיסה מהירה ובר-דעת.
המלה הכתובה היתה אהבתך הגדולה; שתית בצמא כל יידע וכל מידע, בלעת ספרים כתולעת. בכל עת-מצוא היית רכון על ספריך, קורא ומעלעל בהם עד בלי די. והמוסיקה - זו אהבתך השניה, שלה התמכרת בכל מאודך. מה אהבת להאזין לה! והיתה לך אהבה נוספת - ארצנו הקטנטונת. סיוריך הרבים לאורכה ולרוחבה הוכיחו זאת בכל פעם מחדש. בשבילך היתה זו ארץ-חמדת-אבות.
שמך נקרא בישראל מנחם. לנו אין מנחם...
הוריך ואחיך עמי
(מתוך הספר "ברקים ברמה" - סיפור חייהם ונפילתם של 22 חיילים ומפקדים של גדוד "ברק" במלחמת יום הכיפורים ואחריה)